91% מהעובדים כבר משתמשים בכלי AI. רק 1% מהארגונים מגדירים עצמם “בוגרים ב-AI”.

(מקור: McKinsey, 2024)

הפער הזה לא נובע מחוסר טכנולוגיה — אלא מתפיסת מציאות שגויה.

קיבלנו את מושג “בשלות AI” לגמרי לא נכון.

אז בואו נצלול — ונראה איך מיישמים גישה אחרת.

🧱 למה מודלים קלאסיים של בשלות לא עובדים ב-AI

כשמביאים יועץ AI, הוא כמעט תמיד ישלוף “מסלול בשלות”:

Crawl – בחינת מקרים, הוכחת היתכנות Walk – הקמת ממשל, מרכזי מצוינות Run – הרחבה לתהליכים מרכזיים

זה נשמע הגיוני, אבל המציאות מסרבת ליישר קו.

יותר מ־80% מהפרויקטים נתקעים בשלב הפרוטוטיפ.

רק 7% מהארגונים מגיעים לבשלות, גם כשפועלים לפי “השלבים הנכונים” (MIT, 2023).

למה? כי בניגוד ל-CRM או ERP, ערך מ-AI לא מופיע איפה שציפית — ולא איך שתכננת.

ייתכן שצוות משפטי יחסוך מאות שעות בעבודה עם ChatGPT, בזמן שמרכז מצוינות AI שקע במפות דרכים והפך לחסם במקום מנוע.

מודלים ליניאריים פשוט לא בנויים לעבודה בעולם כאוטי ודינאמי. הם דורשים שליטה, שלבים, והוכחות מראש.

אבל AI לא מתנהג כמו נגר — הוא צומח כמו גן.

🌱 גישת הגנן מול גישת הנגר

ב-2016, פרופ’ אליסון גופניק הציגה הבחנה בין שני סגנונות הורות — והחילה אותה על למידה, מנהיגות ופיתוח מערכות מורכבות:

נגר: מתכנן מראש, שואף לשליטה, חותך בדיוק. גנן: יוצר תנאים לצמיחה, משקה לפי הצורך, מגיב למה שצומח.

רוב הארגונים מנסים לאמץ AI כמו נגרים:

קודם בונים אסטרטגיה, אחר כך ממשל, ואז מתחילים לעבוד.

אבל בארגונים שהצליחו — ראינו דווקא את ההפך:

התפתחות אורגנית, מתוך סקרנות, התאמה וגיוון.

👩‍🌾 תפקידיו של “גנן AI” בארגון

1. להבין את האקולוגיה

האקלים של בנק שונה מזה של סטארטאפ.

חוק, רגולציה, תרבות, תשתיות — אלו קובעים מה אפשרי עכשיו, ואיפה כדאי להתחיל.

2. לשתול ולטפח

אל תפחדו להפסיק יוזמות שלא משרתות את הארגון.

אבל השקיעו דווקא בניסויים שמראים סימני חיים — גם אם הם לא הגיעו “מלמעלה”.

3. להתבונן

איפה מופיע ערך אורגני? אולי ה-HR כבר משתמש ב-Claude לכתיבת משרות.

אולי המהנדסים בודקים קוד עם Copilot.

אל תכבה את זה. תלמד מזה.

🧭 משם, מגיע השינוי האמיתי

הבעיה האמיתית היא הפער בין שני רבדים:

רמה 1: פרודוקטיביות אישית אנשים משתמשים ב-AI למשימות שוטפות: כתיבה, קוד, סיכומים. רמה 2: שינוי מערכתי שינוי תהליכים, עיצוב מחדש של תפקידים, אוטומציה עמוקה.

גישת “הנגר” בונה תוכנית כדי לעבור מרמה 1 ל־2.

הגנן פשוט שם לב איפה רמה 2 כבר מתחילה לקרות — ומטפח אותה.

📏 אז איך מודדים “גינון”?

לא ב-ROI קלאסי, אלא במדדי אקוסיסטם חדש:

• עומק האינטגרציה – כמה תחומים שינו בפועל את צורת העבודה?

• קצב ניסויים – כמה התנסויות AI אורגניות מופיעות בכל חודש?

• יתרון תחרותי – האם צומחים פתרונות שאי אפשר להעתיק?

• מהירות יישום – כמה מהר אתם עוברים מרעיון להפקה?

אלו לא “שלבים” — אלו סימני חיים של מערכת חדשנות חיה.

🔄 “בשלים” זה לא יעד – זה אשליה.

הגינה שלכם בשנה הבאה תיראה אחרת.

AI… הוא כבר התחיל.

אז השאלה האמיתית היא:

האם אתם שמים לב למה שכבר צומח — ומוכנים להשקות את זה?

תלכלכו את הידיים.

גננים הם אלו שקוטפים ראשונים.